לדלג לתוכן

שיער (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיער
Hair
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על המחזמר "שיער" מאת
ג'יימס רדו
ג'רום ראגני
בימוי מילוש פורמן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מייקל באטלר, לסטר פרסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מייקל וולר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה אלאן היים
סטנלי וורנאו
שחקנים ראשיים ג'ון סבאג'
טריט ויליאמס
בוורלי ד'אנג'לו
דוני דאקוס
אנני גולדן
דורסי וויט
שריל בארנס
מוזיקה גלט מקדרמוט עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום מירוסלב אונדריצ'ק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה יונייטד ארטיסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 14 במרץ 1979
משך הקרנה 119 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, דרמה קומית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $11,000,000
הכנסות $15,284,643
הכנסות באתר מוג'ו hair
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שיעראנגלית: Hair) הוא סרט דרמה מוזיקלי אמריקאי משנת 1979 בבימויו של מילוש פורמן ובכיכובם של ג'ון סבאג' כקלוד הופר בוקובסקי, טריט ויליאמס כג'ורג' ברגר, בוורלי ד'אנג'לו כשילה פרנקלין, דוני דאקוס, אנני גולדן, דורסי וויט ושריל בארנס. הסרט הוא עיבוד קולנועי של המחזמר האנטי מלחמתי משנת 1968 "שיער". הסרט היה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב.

עלילת הסרט מתארת את סיפורו של צעיר, המגויס למלחמת וייטנאם, אשר בדרכו לגיוס מתידד עם קבוצת היפים ארוכי-שיער. ההיפים מציגים בפניו את אורח-חייהם, הכולל שימוש בסמים כגון מריחואנה ו-LSD, מערכות יחסים וחיי מין לא שגרתיים וההשתמטות משירות צבאי.

תיאור העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלוד הופר בוקובסקי (ג'ון סאבאג'), צעיר נאיבי, עוזב את בית הוריו שבחווה שבאוקלהומה, ויוצא לדרכו לניו יורק על מנת להתגייס לצבא ארצות הברית ולשרת במלחמת וייטנאם. בסנטרל פארק הוא פוגש בשילה פרנקלין (בוורלי ד'אנג'לו), נערה צעירה בת-עשירים מהחברה הגבוהה, ומתאהב בה במבט ראשון. קלוד מתיידד עם חבורה של היפים, בהנהגתו של ג'ורג' ברגר (טריט ויליאמס), אשר מציגים בפניו את סגנון החיים הפסיכדלי ונטול הדאגות שלהם. ברגר מנסה לעודד את קלוד להשתמט מהגיוס, וכן מנסה לעזור לקלוד להשיג את שילה, היפה מכל.

החבורה פורצת אל אחוזת משפחתה של שילה, בזמן חגיגות יום הולדתה, אך הם נשלחים לכלא. ברגר יוצא ומגייס כסף על מנת לשחרר את כולם בערבות, והחבורה יוצאת היישר לפסטיבל שנערך בסנטרל פארק. ברגר וחבריו מנסים לשדך בין קלוד לשילה כדי לעודד אותו להשתמט, או אף לחתן את קלוד על מנת שחובת הגיוס תתבטל. הם מצליחים להביא את השניים לסיטואציה רומנטית, אולם מתיחה שלהם באמצע המפגש הרומנטי גורמת לבריחתה של שילה. קלוד המאוכזב מחליט להתגייס למרות הכול.

בסופו של דבר, קלוד מגויס ונשלח למחנה אימונים בנבדה. ברגר וחבורתו, ביחד עם שילה, נוסעים לבקר אותו. בעוד יתר החבורה מחכה לקלוד בחורשה סמוכה, ברגר מתחזה לקצין בצבא ונכנס לבסיס בו נמצא קלוד, על מנת להבריח אותו החוצה. כאשר קלוד מהסס לעזוב, השניים מחליפים ביניהם בגדים, כך שקלוד (לבוש כקצין) נוסע לפגוש את החבורה, בעוד ברגר (לבוש במדיו של קלוד) נשאר מאחור. בעוד קלוד נפגש עם שילה ויתר חבריו, יחידתו נשלחת לווייטנאם, וכך נשלח איתם ברגר במקומו של קלוד, ומוצא שם את מותו, ב-6 באפריל 1968. בסוף הסרט נראים מאות מפגינים היפים הקוראים לשלום, מול הבית הלבן.

הבדלים לעומת הגרסה המקורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • במחזמר, קלוד הוא חבר של ההיפים, אשר חולק איתם דירה בניו יורק. קלוד חי אורח חיים בוהמי, נהנה מאהבה חופשית ומתמרד כנגד הוריו והגיוס, אך בסופו של דבר הוא מתגייס לצבא ונשלח לווייטנאם. בסרט, לעומת זאת, קלוד מוצג כמגויס תמים מאוקלהומה, שזה עתה רק הגיע לראשונה לניו יורק, על מנת להצטרף לצבא. בניו יורק הוא מתרועע עם קבוצת היפים, בעודו ממתין להישלח למחנה אימונים. ההיפים מציגים בפניו את סגנון החיים הפסיכדלי שלהם, ואף נוסעים לנבדה, על מנת לבקר אותו במחנה האימונים.
  • במחזמר, שילה היא חברה בקבוצת ההיפים, מנהיגה פמיניסטית דעתנית, המאוהבת גם בברגר וגם בקלוד. בסרט, שילה היא נערה צעירה בחברה הגבוהה, מושא אהבתו של קלוד.
  • במחזמר, ג'יני מאוהבת בקלוד. בסרט, היא איננה מאוהבת באף אחד, אך מקיימת יחסי מין במקביל עם ווף ועם האד.
  • במחזמר, ווף הוא הומוסקסואל נשי ומודחק. בסרט, ווף הוא סטרייט, אבי תינוקה של ג'יני ולבסוף - בן-זוגה.
  • בסרט, ברגר מנסה לעודד את קלוד להשתמט מהגיוס.
  • במחזמר, קלוד נשלח לווייטנאם, שם הוא נהרג. בסרט, טעות מובילה לכך שברגר נשלח לווייטנאם במקומו של קלוד, וברגר הוא זה שנהרג שם.
  • המחזמר מתמקד בתנועות המחאה האמריקאיות נגד מלחמת וייטנאם ובמערכות היחסים הרומנטיות שבין הדמויות הראשיות, בעוד שהסרט מתמקד בחייהם נטולי הדאגות של ההיפים.[1]
  • מספר שירים אשר נכללו במחזמר המקורי הושמטו, מאחר שהאטו את הקצב של הסרט, למרות שהוקלטו והם נכללים בפסקול של הסרט. חלק מתוכם מושמעים בסרט כמוזיקת רקע בלבד (ללא שירה).
  • שירים רבים קוצרו (למשל: באמצעות השמטת בתים) ו/או זכו לעיבוד בקצב מהיר יותר. סדר השירים השתנה ושירים אחדים בסרט מבוצעים על ידי דמויות אחרות מאשר במקור, כתוצאה מההבדלים בעלילה.[2]

שחקנים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
ג'ון סבאג' קלוד הופר בוקובסקי נער חווה תמים שמגויס לצבא ומתחבר עם ברגר וחבריו ההיפים
טריט ויליאמס ג'ורג' ברגר ראש חבורת ההיפים אליה חובר קלוד. היפי, מאמין בכח שאלוהים יכול לתת למין האנושי לעשיית השלום והשכנת האחווה והשלווה בעולם. מאופיין כיפה תואר, בעל כריזמה וקסם אישי ואחד ממובילי העלילה הבולטים בסרט.
בוורלי ד'אנג'לו שילה פרנקלין בת-עשירים יפה, מושא אהבתו של קלוד
דוני דאקוס ווף דאסהוד אבי תינוקה של ג'יני
אנני גולדן ג'יני ראיין אם תינוקו של ווף
דורסי וויט לאפייט "האד" ג'והנסון
שריל בארנס ארוסתו של האד
מיילס צ'אפין סטיב פרנקלין
רסאן קארי לאפייט ג'וניור בנו של האד
ריצ'רד ברייט סמל פנטון
אנטוניה ריי אמא של ברגר
ג'ורג' מיינוס אבא של ברגר

ביקורות ותגובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קיבל ביקורות חיוביות מאוד באופן כללי ולציון 82% באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes, מתוך 62 ביקורות.[3]

מחוות, אזכורים ופרודיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרק סיום הסדרה של "שוטטות" הוא פרודיה על סיום הסרט.
  • בפרק "פרויקט המכשפה מבית הספר בבלי" של הסדרה "הפיג'מות" גרי רוצה שיהיה לו שיער ארוך ובזמן שמרח משחה לצמיחת שיער (שהג'ינגל למשחה הוא נעימת השיר "אקווריוס") נשמע שיר הנושא של הסרט ברקע התוכנית.
  • בסדרה דני הוליווד בעונה 2 הייתה מחווה סרט בצורת בית משפט.
  • בתוכנית המערכונים הקומדי סטור במסגרת מחרוזת שירי שנות ה-70 שרה החבורה את השיר ״תנו ללפלף יד״ שמבוסס על השיר Aquarius/Let the Sunshine In.
  • בתוכנית הבידור "זהו זה" היה פרק על מחזמר בשם "פיאות" בסגנון המחזמר שיער.[4]
  • בסוף הסרט "בתול בן ארבעים" ישנה מחרוזת שירים מתוך שיער.
  • בפרסומת של במבה בכיכובו של יהודה לוי ישנה פרודיה לסצנת השולחן בסרט, ובעקבותיו נעשתה פרודיה ב"ערב אדיר" בכיכובם של שלום אסייג בתור התינוק של הבמבה וגדי רבינוביץ'.

מועמדויות וזכיות בפרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה תוצאה
1980 פרס גלובוס הזהב הסרט הטוב ביותר - סרט מוזיקלי/קומדיה מועמדות
1980 פרס גלובוס הזהב טריט ויליאמס - השחקן הטוב ביותר בתפקיד בכורה מועמדות

כל המילים נכתבו על ידי ג'יימס רדו וג'רום ראגני.

המוזיקה כולה הולחנה על ידי גאלט מק'דראמות.

מספר השיר שם השיר במקור שם השיר (תרגום לעברית) אורך השיר
1 Aquarius/Let the Sunshine In אקווריוס (עידן מזל דלי) 4:47
2 Sodomy מעשה סדום 1:30
3 Donna/Hashish דונה/חשיש 4:19
4 Colored Spade קוף שחור 1:34
5 Manchester מנצ'סטר 1:48
6 Abie Baby/Fourscore אייבי בייבי/ארבע עשרים 2:43
7 I'm Black/Ain't Got No אני שחור/אין לי כלום 2:24
8 Air אוויר 1:27
9 Party Music מוזיקת מסיבה 3:26
10 My Conviction אין בליבי ספק 1:46
11 I Got Life יש לי חיים 2:16
12 Frank Mills פרנק מילס 2:39
13 Hair שיער 2:43
14 L.B.J. אל.בי.ג'יי. 1:09
15 Electric Blues/Old Fashioned Melody בלוז אלקטרוני/מלודיה בסגנון ישן 3:50
16 Hare Krishna הרא קרישנה 3:20
מספר השיר שם השיר במקור שם השיר (תרגום לעברית) אורך השיר
1 ?Where Do I Go אנא אפנה? 2:50
2 Black Boys שחור זה גבר (בחורים שחורים) 1:12
3 White Boys לבן זה גבר (בחורים לבנים) 2:36
4 Walking In Space (My Body) הליכה בחלל 6:12
5 Easy To Be Hard כמה קל ללעוג 3:39
6 Three-Five-Zero-Zero שלוש-חמש-אפס-אפס[5] 2:36
7 Good Morning Starshine כוכב בן שחר (בוקר טוב, כוכב מנצנץ) 2:24
8 What A Piece Of Work Is Man האדם יצור מופלא 1:39
9 Somebody To Love מישהו לאהוב 4:10
10 Don't Put It Down אל תניח את זה 2:25
11 The Flesh Failures/Let The Sunshine In תנו לשמש יד 6:06

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Horn, pp. 117–18
  2. ^ Ruhlmann, William. "Hair (Original Soundtrack)". Allmusic.com,
  3. ^ "שיער‎", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
  4. ^ זהו זה - שיער, באתר YouTube
  5. ^ על פי דיווחים של צבא ארצות הברית, ככל הנראים מוגזמים/שקריים בכוונת תחילה, במהלך מלחמת וייטנאם נהרגו 3,500 חיילי וייטקונג מדי חודש